מינון עומסים

הגיע אלי לקוח עם תלונה על ירידה בתפוקה בייצור. ולא בכל תהליך הייצור אלא אצל עובד ספציפי, שתמיד נתפס כמקצועי, יסודי ומוטיבטיבי. הלקוח לא ידע להסביר מדוע דווקא שם מתגלים לפתע כשלים והוא שקל להפרד מן העובד. כצעד אחרון ביקש ממני חוות דעת שנייה לראות אם ניתן לזהות את שינוי הגישה הפתאומי אצל אותו עובד.

ביקרתי בתוך המחלקה כמשקיף חיצוני וניסיתי להבין את הלך הרוח. גיליתי שאותו עובד (דני – שם בדוי) לא התחמק ולא נמנע מעבודה, נהפוך הוא. היה ניכר שהוא משקיע בחריצות, מתרוצץ הלוך ושוב בין עמדתו למנהל הייצור ועסוק "מעל הראש".

פניתי למנהל הייצור וניסיתי להבין את הדינמיקה בין שניהם. גם מנהל הייצור נראה טרוד ועמוס והרבה לקרוא לדני ולהעביר אליו עוד מטלות. הקשר ביניהם נראה בריא ולא נתן מקום לחשוד באף אחד מהם בבטלה סמוייה.

הסיטואציה שראיתי לא תאמה את תמונת המצב שצייר המנכ"ל. ובהפסקה הראשונה שלקח מנהל הייצור יצאתי איתו החוצה. על כוס קפה, שאלתי אותו איך העסק, מה התחדש לאחרונה ואם הוא מזהה איזה צוואר בקבוק חדש במחלקה.

הוא סיפר שיש הרבה עבודה, מחלקת המכירות גייסה עובד נוסף, צעיר ומלא מוטיבציה שמצליח להכניס עוד ועוד פרוייקטים ואלו מגדילים את מכסת העבודה הכוללת שמגיעה לייצור. "ואיך אתה מסתדר עם תוספת העבודה?" שאלתי. באותו רגע יצא אלינו דני כדי לקבל הנחייה טכנית. "דני, כאחד העובדים המנוסים והמקצועיים שלנו, מקבל חלק ניכר מהפרוייקטים החדשים לטיפולו" ענה מנהל הייצור.

שאלתי את דני, בכמה גדלה מכסת העבודה שלו לאחרונה. "כ-20% יותר" הוא ענה. התמונה התבהרה.

עדכנתי את המנכ"ל בפרטי השיחה והוא רשם על הלוח

 

אפילוג – כחצי שנה מאוחר יותר, יצא לי לפגוש את מנהל הייצור. הוא סיפר שבעקבות היום ההוא, הגדילו את התקן ותיגברו את מערך הייצור בעוד 2 עובדים חדשים שכעת מצליחים להתמודד עם כל היקף העבודה, המנכ"ל מבסוט, המתח ירד ומעל הכל, הוא זכה להמשיך לעבוד עם דני, שנראה היום הרבה יותר מאושר ורגוע